גם טחינה היא מוצר מעובד

גם טחינה היא מוצר מעובד – ג'אנק פוד ב2015, לא מה שחשבתם.

אנחנו נמשכים לאוכל מעובד כי הוא נמצא בכל מקום והתרגלנו לטעם שלו, אבל מעבר לטעם- הוא גם מאפשר לנו להתחבר לתחושות שמלוות אותנו בארוחות חג , עם השובע והנפיחות והאוכל השמן וה"מפנק".
במציאות כזו, אפילו הטחינה חשודה, וכבר נסביר מה כוונתנו.

השנים שאנחנו חיים בהם הן שנים מאוד מעורערות בכל הנוגע למזון טבעי ומזון מעובד והגבולות המטושטשים בין שני המושגים הללו. גם מוצרים שנתפסים לאורך חיינו כבריאים, מגלים רשימת מרכיבים ארוכה ומורכבת שלרוב כוללת מילים שרובנו לא מכירים ולכולם מטרה אחת ברורה: שנצרוך את המוצר הנ"ל יותר ויותר ו-בקביעות.

לצורך העניין אפילו טחינה משומשום מלא שהיא כביכול בריאה, היא מוצר מעובד.

וזאת משתי סיבות:

1.רשימת המרכיבים- בחלק מהטחינות תגלו רשימת מרכיבים שכוללת הרבה יותר משומשום (מדובר על הטחינות שנמכרות בסופרים שלרוב כולנו קונים). וזה למעשה אומר שטחינה היא כבר לא שומשום טחון בלבד.

2.תהליך העיבוד-מעבר לזה, מוצר מעובד מוגדר כמוצר שעבר תהליך עיבוד תעשייתי על מנת שיוכלו להיות משווק באופן רשתי ללקוח קצה. במילים אחרות, מוצר בעל חיי מדף ארוכים במיוחד שיכול לשהות בכל תנאי מזג אויר ולשמור על טעמו והטקסטורה שלו. גם מוצר כמו טחינה עונה על הגדרה זו- וזאת עוד לפני שירדנו לדקויות כמו איכות השומשום ואופן הטיפול בו. לטחינה ישנה איכות מיוחדת שמסייעת לה להחזיק מעמד תקופה ארוכה ללא חומר משמר אך אין זה אומר שאתם צורכים מוצר שה"מרחק" הכרונולוגי בינו לבין האופן הגולמי שלו הוא שנה.

שימו לב לסיטואציות הבאות:

  • קרה לכם שכל היום קפצתם הלוך חזור מחשק למשהו מתוק ולמשהו מלוח וחזרה למתוק, לכל אורך היום?
  • קרה לכם שמדי יום בשעות אחה"צ התחשק לכם משהו מתוק? חייבים שוקולד בשעה 16:00?
  • קרה לכם פעם שעברתם ליד מאפייה והייתם פשוט חייבים לקנות משהו ללא כל קשר למידת הרעב שלכם?
  • קרה לכם תקופות שרק הגדלתם את כמות הסוכר או המלח במנות שלכם למינונים חריגים? 3 כפיות סוכר בתה? המלחתם מנות לפני שבכלל טעמתם אותן?
  • קרה לכם שהרגשתם חשק עז למזון מעובד כלשהו עד שלא יכולתם לוותר עליו? מצאתם את עצמכם מוציאים מאמצים מרובים כדי לקבל את אותו מזון באותו רגע? לנסוע לסופר באמצע הלילה לקנות במבה?

כל אלה תופעות מוכרות ושכיחות כשהתזונה שלנו אינה תזונה טבעית או מאוזנת. מזון מעובד הוא חלק ניכר מתזונה לא מעובדת.
סוכר , שמן ומלח הם האלמנטים המרכזיים שגורמים לנו לחשקי מזון מוגזמים שלעיתים קרובות נראים כאילו הם שולטים בנו ולא אנו בהם. התהליך מאוד פשוט וברור,
ככל שנעשיר את החיים שלנו ביותר מזונות בריאים כגון: ירקות ופירות, קטניות, אגוזים, עלים ירוקים- ובכמויות גדולות ומגוונות- כך יקטנו החשקים שיש לנו למזונות מעובדים וייתכן מאוד מצב שריח מאפה טרי יחלוף מעלינו ברגע שלא נריח אותו באף יותר וכאן ייגמר ה"פלירט" שלנו איתו.

המוח שלנו מורכב מזיכרונות, זיכרונות של אירועים , רגשות וכמובן גם טעמים.

  • שבא לנו ביסלי, בא לנו את החוויה שביסלי נותן : את הטקסטורה המתפצחת שלו, את המליחות הדומיננטית, את רעש האריזה – את כל החוויה.
  • הדבר זהה לגבי מזון מתובל מדי ושומני מדי שאנחנו אוכלים לעיתים אצל קרובי משפחה שמגישים לנו צלחות מלאות שמן עם מעט תבשיל. אנחנו יכולים לאכול בבית את כל המזון הבריא שיש והצלחת הזו שהיא האנטי תזה לבריאות פוגעת לנו בתדרי הזיכרונות שלנו, ואנחנו נמצא את עצמנו "אוכלים" את הזיכרון, וסביר להניח מצטערים על זה אח"כ. וזה משום אנחנו אוהבים את מי שמגיש לנו אותה, את הסביבה שזה נמצא בה, את הבית, החום והאהבה שעוטפים אותם.
  • כנ"ל לגבי פחמימות ריקות: פסטות שמנת, לחמים ומאפים, צ'יפס– אנחנו אוהבים את החוויה שמסביב לה, אפילו את נפיחות הבטן שהיא משאירה לנו , כי כך התרגלנו וכי אנחנו לא מכירים חוויה חלופית מספקת.

לכן חשוב שנעשה תהליך שיתחיל מהבית שלנו-

אנחנו נהיה שומרי הסף מפני המוקשים התזונתיים הללו, לכל הפחות בביתנו שלנו.
אנחנו ב"נועם השדה" באים להקנות לכם את כל הכלים ליצור מציאות חדשה.
לחזור למזונות בסיסייים, כמו שהטבע יצר אותם. להעשיר את ביתכם גופכם וסביבתכם בטריות ושפע של צמחי מאכל, ירקות פירות ובישול ביתי.
לאחר שתעשו זאת, ההתמודדות עם אכילה מחוץ לבית, תהפוך לעניין של בחירה שיש לכם שליטה עליו, גם אם תבחרו לאכול ביסלי, יהיה זה מתוך בחירה מושכלת ומודעת ולא מתוך חשק עז שמנהל אתכם.

בינתיים נתחיל מהטחינה, כדי שלא תחשבו שאנחנו מציעים שלא לאכול טחינה יותר-
להלן מתכון שיגרום לכם להפסיק לקנות טחינה בקופסא הביתה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>