איך התחיל סיפור האהבה שלי עם הטבע?

הייתי רוצה לספר לכם שגדלתי במושב, והיה לנו בבית קומפוסט ואימא שלי חינכה והסבירה לי איך למיין בין פסולת אורגנית לפסולת שיצר האדם. אבל אז ישר עולים הזיכרונות שלי כסטודנטית, ניזונה מהקפיטריה במכללה, עובדת כברמנית לילות כימים, מתעלפת מחוסר שינה ומאמללת את גופי נפשית ופיסית.
לא הרבה אחרי הלימודים באוניברסיטה, המירוץ נפסק ושם הכול התחיל- הרומן שלי עם הטבע.

ארבע שנות תואר ראשון הפכו את הגוף שלי לפח אשפה מהלך על שניים, תודעתית– התחילה מוכנות אבל גופנית לא קרה הרבה שינוי במערכת האמונות שלי לגבי אורח חיי.
כמו בכל תהליך גדול בחיים, אני מאמינה שהיקום שולח לנו, מלאכים קטנים בצורת אנשים שישקפו לנו עקרונות חשובים ויסייעו לנו. כך קרה גם במקרה זה. הפעם הראשונה שהתחלתי לחשוב על טבע מכיוון אחר היה בהקשר תזונתי, והמחשבה השולטת הייתה בעיקר תמיהה. כשהכרתי אותו, האדם שהיה אז בן זוגי, זו הפעם הראשונה שנתקלתי באדם שמבצע בחירה יזומה ובלתי כפויה לגבי המזון שהוא מכניס לביתו ואי לכך לגופו. לא אשכח לעולם עד כמה התפלאתי שהוא אסר עלי להכניס סוכר לבן למטבח שבביתו ושלח אותי לאכול תמר במקום זאת. במקום מאוד רחוק מהמקום בו התובנה שלי נמצאת היום, לא הבנתי כלל וכלל איך יכול אדם לחיות חיים ללא סוכר. בגיל 25 נצר למשפחה ספרדית מובהקת, סוכר היה אורח כבוד במטבח והמון שנים גם במטבחי שלי. כמו כל תהליך, גם זה היה הדרגתי, בביתו הייתה חיטה מלאה (מה שאיני צורכת היום) אבל ללא ספק אופי התזונה היה נקי ממזון מעובד לסוגיו, כגון: קופסאות שימורים, ממרחים, רטבים ואבקות מרק למיניהן. חיינו בדירות נפרדות וכל פעם שהייתי חוזרת לביתי ורואה את "העולם שמנגד" המוכר, והידוע חשתי בלבול. זמינות וקלות ובעיקר נוחות מצד אחד, אבל מצד שני, משו בגוף שלי הרגיש כל כך טוב בארוחות אצלו. המנות שם היו ממוננות, בתבלון עדין ביותר, הכל היה טרי, אורגני וממוקד ולגוף שלי היה נעים, לראשונה בחייו.

כמובן שכשנפרדו, חזרתי להרגלים הישנים ובגדול!

מבלי להתבלבל חזרו השוקולדים והממתקים למגירות וכך גם ההשלכות הגופניות כתוצאה מהם. הגוף שלי חזר לתזונה הלקויה שלו ואותת אותות כבדים של מצוקה שבאו לידי ביטוי בתור: אנמיה חמורה, עלייה מהירה במשקל, אקנה, צלוליטיס, דלקות שתן ונרתיק ועוד תחלואות של הזנחה, לא אחרו מלהגיע. המעבר לטבעונות לא הרחיק לבוא (עברו 4 וקצת שנים מאז) ואחריו ההתקרבות האמיתית לטבע התקדמה בשלבים מהירים ומפוקסים: הורדת גלוטן, סוכר והגמילה הקשה מכולם: המזון המעובד.

לימים, בפגישה מחודשת עם אותו הבחור,

הבנו שנינו עד כמה התהליך היה הדרגתי, מסקרן, טבעי ומעורר תיאבון,

והבונוס-למדתי לבשל! וגם ממש טוב! חובבי הג'אנק הגדולים ביותר יעידו.

היום אני גם חולת תמרים! (טוב, האמת שגם ירדתי המון במשקל).

שנים לאחר מכן, אוכל לומר שחיבור לטבע הוא העוגן שלי בכל התחומים של חיי:
לא משנה היכן אהיה, איך ארגיש ואילו מהמורות יעברו בחיי- הטבע הוא הבית שלי לחזור אליו.
הוא מאזן אותי, מראה לי את הדרך ועוזר לי "לחזור למסלול".

ומכאן הגיעה ההחלטה להקדיש את חיי להעביר הלאה את הבשורה הזו ולחבור  לאנשי המקצוע המובילים בתחומם ונלווים לעולם התוכן של הטבע, כמו: יצרנים אורגנים, נטורופטים, חקלאים, פסיכוטרפיסטים חברתיים ועוד אנשים שמבינים עד כמה חשוב לשלב את הטבע בגוף ובנפש שלנו בשלל צורות ואופנים שאתם לא מדמיינים בכלל.

וכל זאת כדי שנוכל כולנו  לתת קורת גג אחת ואובייקטיבית שתהא חדשה ומסקרנת ובעיקר מטיבה לאורח החיים  של כולנו. 

 

כי בעצם, ישנה אמת אחת ברורה שעליה לא ניתן לערער: הגוף שלנו הוא כחומר ביד היוצר של שגרת חיינו:

מושפע מהכל, עובר הכל, סוחב בעלייה,

מנסה למקסמם את ההצלחות שלנו בסיטואציות השונות שבחיינו.

יחסים טובים (בלשון המעטה) שלנו עם הגוף שלנו הם הכרח במציאות בה אנחנו חיים היום, ממש לא מותרה.

מקווה שהסיפור שלי עורר בכם השראה, יש לכם את כל הימים בחיים להתחיל,

אבל אל תחכו שתחלואות ידפקו על דלת חייכם, תתחילו היום.

הצטרפו אלי ולצוות למסע מעניין ומתגמל לעבר החיים החדשים והטבעיים יותר שלכם.

ימים של טבע
סיון נועם שדה